פרלינים שוקולד – משימה אפשרית

בלוג בישול על אש קטנה - פרלינים שוקולד

נתחיל בוידוי חשוב- אמנם בסוף יצא יפה וגם טעים אבל אני בהחלט לא מומחה לשוקולד או לפרלינים.  לא עברתי סדנה או הכשרה כלשהי.  השקעתי במעבר על כמה ספרים, אתרי אינטרנט, סרטונים ועצות מחברים ומשפחה.  ככה ליקטתי לי את הידע הבסיסי שהיה דרוש ליצירת הפרלינים הללו.  זוהי הפעם השנייה שאני מכין פרלינים ואין ספק שיש לי עוד הרבה להתאמן.  לא בהכרח כדי להגיע לתוצאה סופית טובה יותר אלא כדי לעבוד בצורה טובה יותר, נקייה יותר, מהירה יותר ובלי טעויות.  הבעיה היא שאימון ביצירת פרלינים דורש הרבה מאוד זמן, חומרי גלם, סבלנות והרבה כוח לנקות את המטבח אחרי הסופה שהיא עבודה עם שוקולד.  אבל בשורה התחתונה, ותשאלו את מי שטעם, זה בהחלט היה שווה את זה ולי היה כיף להכין.

הנקודה הכי קשה שחוויתי כשניגשתי למשימה של הכנת פרלינים היא שיש הרבה מקורות מידע (כפי שהזכרתי קודם – ספרים, סרטונים ועוד).  החל באלו שהם פשוטים יחסית אבל לעיתים בסיסיים מדי ועד אלו שהם מדעיים יותר מספרי הכימייה שהיו לי בתיכון.  הפתרון לזה עבורי היה יצירת סט של דפים בכתב יד גדול וברור (יחסית…) של כל שלב ושלב בתהליך.  כך פישטתי לעצמי את התהליך והפכתי אותו למאורגן באופן כזה שאוכל לעקוב אחר כל שלב בתהליך בזמן העבודה.  זה חשוב במיוחד בהכנת פרלינים מכיוון שצריך לעבוד באופן מדוייק ומהר כדי שחומר הגלם המרכזי, כוכב המסיבה, השוקולד, ישאר במצב עבודה אופטימלי (מטומפרר – מיד נגיע לזה).

אז אני מצרף לאלו מכם שרוצים לקחת על עצמם את האתגר המהנה של הכנת פרלינים קובץ המכיל את כל השלבים בתהליך.  פשוט הדפיסו, לימדו את את השלבים והניחו אותם לצידכם במהלך העבודה.  שימו לב גם לתמונות  שקיבצתי בהמשך מכל שלב ושלב.

בנוסף אני ממליץ בחום לעבור על כמה ספרי בישול הכוללים הנחיות להכנת פרלינים (כמו זה של רביבה וסיליה או ספר מרתק בשם – Chocolates and Confections: Formula, Theory, and Technique for the Artisan Confectioner) וכמו כן סרטונים כמו זה של רואי גרשון על פרלינים בתבניות או זה של Jacques Tourres על טמפרור שוקולד.


ניגש לעבודה.

הכנת פרלינים בתבניות (פרלינים בסגנון בלגי) מורכבת מהשלבים הבאים:

  1. הכנת גנאש אשר יהווה המילוי לפרלינים
  2. טמפרור שוקולד אשר יהווה המעטפת והבסיס לפרלינים
  3. הרכבת הפרלינים בתבניות פוליקרבונט, ראשית המעטפת, לאחר מכן מילוי הגנאש ולבסוף שכבת הבסיס
  4. שחרור מהיר מהתבניות ובתאבון

נתחיל בהתחלה.  הגנאש.  שימו לב, לא מדובר בגנאש רגיל משוקולד ושמנת שמכינים לרוב כרוטב לקינוח, בסיס למוס שוקולד וכדומה.  גנאש לפרלינים מעט יותר מורכב.  ישנה תאוריה רבה מאחורי הכנת גנאש לפרלינים אולם אם תקפידו על היחסים הנדרשים בין ממתיקים (סוכר שבשוקולד, גלוקוז ועוד), נוזלים (כמו אלו שנמצאים בשמנת, אלכוהול ותמציות טעם), שומנים (גם כן נמצאים בשמנת ובחמאה) ושוקולד (שכמובן גם הוא כולל שומנים), ותעבדו נכון להרכבת החומרים יחדיו, תוכלו להגיע לתוצאות טובות שיהיו טעימות, בעלות מרקם טוב בפה, ובעלות חיי מדף ארוכים.  כדי לפשט, אני מציע שתעזרו במתכונים מוכנים כמו אלו שאני צירפתי בקובץ.  ואם בכל זאת חשקה נפשכם לשחק עם הטעמים והשילובים, הקפידו לשמור על היחסים שבמתכונים לדוגמא.  את הגנאש יש להכין בין 8 ל- 24 שעות לפני הכנת הפרלינים מכיוון שיש להניח לו להתקרר ולהתגבש מעט בטמפרטורת החדר.  

תהליך הכנת הגנאש:

  • חימום שמנת יחד עם גלוקוזה נוזלית (ניתן לקנות בחנויות הבישול המתמחות) עד לסף רתיחה.  במידה וישנם טעמים (כגון קוקוס, וניל, תה, לוונדר) שתרצו להחדיר אל תוך הגנאש, ניתן להוסיף לשמנת בזמן הבישול ליצירת חליטה.  לסנן במידת הצורך.  (מוצקים כגון שבבי אגוזים נוסיף רק לאחר הרכבת הגנאש כשלב אחרון בתהליך)
  • לשפוך מעל שוקולד קצוץ בקערת זכוכית
  • להניח לשמנת החמה לכסות את השוקולד לכחצי דקה מבלי לערבב
  • לערבב לאט ממרכז הקערה והחוצה כשהשמנת מתמזגת עם השוקולד
  • להוסיף חמאה רכה ולערבב עד לקבלת מסה אחידה
  • להניח למספר שעות בטמפרטורת החדר עד להתייצבות
  • לפני תחילת שלב הכנת הפרלינים יש להעביר לשקיות זילוף עם צנתר קטן (מס' 10) (או פשוט לחתוך את קצה השקית)

 

נמשיך לשלב הכי חשוב (והכי מייגע) בתהליך – טמפרור השוקולד (Tempering)

טמפרור הוא התהליך שנדרש להעביר את השוקולד של מעטפת הפרלינים כדי להבטיח שהתוצאה הסופית, לאחר שהשוקולד מתקשה, תהיה בעלת מראה חלק ומבריק, טקסטורה פריכה (יתפצפץ בפה – snap) וחיי מדף ארוכים יחסית.  בנוסף, טמפרור טוב מאפשר את הוצאת הפרלינים מהתבניות בקלות רבה יותר.  זאת מכיוון ששוקולד שטומפרר כהלכה מצטמק מעט כשהוא מתקרר וכך הוא נפרד מהתבניות בקלות (בתבניות הפוליקרבונט ניתן לראות שהפרלינים מוכנים לשליפה מהתבנית כשממבט מלמטה התבנית הפכה מלהיות בצבע שוקולד אטום למעט שקופה.  ראו בתמונה תבנית עם פרלינים מוכנים לשליפה).

בלוג בישול על אש קטנה פרלינים שוקולד

תבנית פוליקרבונט עם פרלינים מוכנים לשליפה - הפלסטיק חזר להיות מעט שקוף

הטמפרור הוא למעשה תהליך בו ממיסים את כל הגבישים השונים שבשוקולד ועל ידי קירור הדרגתי יוצרים גבישים מסוג מסוים (גבישים מסוג בטא או "5" או "V") אשר נותנים לשוקולד את כל התכונות הטובות שהזכרתי קודם.  הטמפרטורות מעט שונות בין שוקולד מריר לשוקולד חלב ולבן.  אני אתייחס לשוקולד מריר.

בנקודות הבאות אפרט כיצד יש לבצע את תהליך הטמפרור.  אני מציע להעזר בתמצית שבקובץ בזמן העבודה עצמה.

  1. ראשית יש להמיס את השוקולד לטמפרטורה שבין 50-55 מעלות באופן הדרגתי.  כלומר, או ב"בין מארי" (להקפיד שהמים הרותחים לא יגעו בתחתית הקערה של השוקולד וכמובן שחלילה לא יחדרו מים אל תוך הקערה עצמה), או בקערת זכוכית במיקרו.  אם במיקרו בחרתם (וכך אני עשיתי), זיכרו לעבוד בפולסים של 20 שניות בכל פעם ולערבב בין לבין.  אחרת השוקולד יישרף מבפנים במקום שיימס באופן הומוגני ואפשר יהיה רק להשליך אותו לפח.
  2. לאחר שכל השוקולד נמס יש לקרר אותו באופן הדרגתי (ועל ידי כך ליצור את הגבישים הנדרשים לשוקולד מטומפרר) לטמפרטורה של 32 מעלות.  הדרך הכי טובה היא על ידי "הזרעת" השוקולד (seeding).  כלומר, קירור איטי של השוקולד על ידי הוספה של חתיכות קטנות של שוקולד מוצק אל תוך השוקולד המומס.  אני המסתי 70% מהשוקולד ואת יתרת ה- 30% שמרתי לצורך ההזרעה.  כך קיבלתי 100% מהכמות בטמפרטורה האידיאלית.  ניתן לזרז מעט את התהליך על ידי שימוש בבלנדר מוט.  הנעת השוקולד באופן "אלים" יותר עם הבלנדר מוט למעשה טוב יותר לשוקולד ומגדילה את כמות הגבישים הרצוייה (agitating the chocolate).

לצורך תהליך הטמפרור יש להעזר במד טמפרטורה דיגיטלי.  הטמפרטורות המדוייקות חיוניות לתהליך.  בשום פנים אין להכניס את השוקולד המומס למקרר כדי להאיץ את תהליך הקירור.  טמפרור טוב הוא טמפרור שמתבצע באופן הדרגתי ואיטי (ועל כן מעט מייגע).  האתגר הכי קשה בתהליך הוא לשמור על השוקולד המטומפרר בטמפרטורת עבודה של 32 מעלות.  במידה והשוקולד מתקרר מעט יש להכניס לכמה שניות למיקרו (לא יותר מ 5-8 שניות) ולערבב היטב.  להמשיך להשגיח על הטמפרטורה.  זיכרו שבהמשך התהליך, כשתצקו שוקולד אל תוך התבניות ותרוקנו אותן מעודפי שוקולד חזרה לקערת השוקולד המטומפרר, השוקולד יתקרר ויש לפצות על כך מיידית (5-8 שניות במיקרו).  לחילופין ניתן להשתמש באקדח חום.  אבל נראה לי שנשאיר את זה למומחים.  אגב, אפשר גם להניח שוב על "בין מארי" אבל אני מעדיף לא לקרב מים לאיזור העבודה עם השוקולד.  נקודה אחרונה היא שבמידה ותהליך הטמפרור לא עבד, ניתן להמיס שוב את השוקולד ולחזור על התהליך (אלא אם כן השוקולד בא במגע עם מים ואז ניתן להכין ממנו דברים כמו שוקו או לאפות בעוגה.  במידה ואיכשהו השוקולד נשרף אפשר רק לזרוק לפח).

 

השלב הבא והאחרון הוא הרכבת הפרלינים.  שלב זה למעשה מורכב משלושה שלבים – הכנת המעטפת, מילוי בגנאש, סגירת הבסיס.

הכנת המעטפת:

  1. יש לצקת (או לשפוך ישירות מקערת השוקולד המטומפרר) מסה של שוקולד על גבי תבנית השקעים לכל אורכה ולפזר בין כל השקעים
  2. בעזרת שפכטל רחב (ממש כמו של עבודות בנייה) יש לשפוך את השוקולד העודף שנמצע מעל גובה התבנית (עוד לא לרוקן את השקעים עצמם!)
  3. על מנת להוציא בועיות אוויר שנכלאו בתוך השוקולד בעת המזיגה לתבנית יש לאחוז היטב בתבנית ולדפוק אותה על גבי משטח העבודה פעמיים-שלוש
  4. עתה ניתן לשפוך את כל שארית השוקולד חזרה אל קערת השוקולד המטומפרר ועוד כשהתבנית הפוכה אל מול הקערה יש לדפוק עם קת השפכטל על בסיס התבניות ולנגב שאריות שוקולד עם השפכטל עצמו (אגב, יש להקפיד ולהזהר שכשמעבירים במהירות את השפכטל על פני השטח של התבנית, שהשוקולד שהוא מנקה לא נופל חזרה אל תוך השקעים)
  5. בשלב זה ניתן להניח את התבנית הפוכה לטפטוף עודפים נוספים
  6. כשאתם בטוחים שכל השוקולד טפטף ופני השטח של התבניות נוקה שוב בעזרת השפכטל, ניתן להכניס את התבנית למקרר למספר דקות על מנת שהשוקולד יתקשה לפני הזלפת מילוי הגנאש

הזלפת הגנאש:

  1. לאחר שהתבניות בילו מספר דקות במקרר והשוקולד התקשה, ניתן להזליף את מילוי הגנאש
  2. יש לנסות ולהקפיד שבעת מילוי הגנאש לא ישאר אוויר בתחתית השקעים ולכן יש להזליף כשהצנתר של שקית הזילוף מונח בבסיס השקע ולעלות באיטיות תוך הזלפה
  3. חשוב מאוד (!) להקפיד להזליף עד לגובה של כ- 2 מ"מ מרום השקעים כדי לאפשר סגירה של כל פרלין על ידי שכבה של שוקולד.  שימו לב שבמבט מהצד על התבנית הגנאש לא יבלוט מהשקעים.  אטימה מלאה של כל פרלין על ידי מעטפת השוקולד חשובה מאוד לאורך חיי המדף
  4. ניתן להניח במקרר לכמה דקות

סגירת הפרלינים:

  1. לצקת או למזוג שוקולד מטומפרר על התבנית, לפזר באופן אחיד בין השקעים.  במידה ויש לכם אקדח חום או פן, מומלץ בעדינות מירבית לחמם מעט את החלק העליון של כל שקע על מנת שיתחבר היטב עם שכבת הבסיס
  2. לדפוק קלות את התבניות על מנת להוציא בועיות אוויר קלועות
  3. לרוקן את עודפי השוקולד חזרה לקערה באמצעות שפכטל
  4. להחזיר למקרר למספר דקות

שחרור הפרלינים מהתבניות:

  • כשהשוקולד יתקשה ניתן יהיה לראות שהשקעים של התבנית הפכו מצבע שוקולד אטום למעט שקופים.  זהו סימן לכך שהפרלינים מוכנים להשתחרר מהתבנית.  במידה ועדיין ישנם שקעים בצבע אטום יש להחזיר למקרר למספר דקות נוספות
  • יש להחזיק הפוך את התבנית בזהירות מעל משטח נקי ולתת תפיחה קלה על גבי המשטח.  להזיז הצידה בעדינות את הפרלינים ששוחררו ולהמשיך לדפוק את התבנית עד לשחרור כל הפרלינים

את הפרלינים יש לאכסן במקום קריר כמו ארון אך לא במקרר.  פרלינים עשויים כהלכה יחזיקו עד חודשיים.

בתאבון!

לפני התמונות, למי שפספס, הנה שוב קובץ דפי תמצית לעבודת הכנה של הפרלינים


Posted in מתכונים, קינוחים | Tagged , , , , , , , , , , , , | 3 Comments

ניוקי ברוטב חמאה, מרווה, סינטה וצנוברים

בלוג בישול על אש קטנה - ניוקי חמאה מרווה סינטה וצנוברים

כמו שקורה פעמים רבות במטבח, גם המתכון הזה השתדרג לו בזכות פשלה.  לקראת הגעתם של אורחים לארוחת ערב, נזכרתי ששכחתי לקנות שקית נוספת של ניוקי (אני אוהב את זה של פסטה נונה).  אז אילתרתי-  כדי להגיע ליחס מספק של פסטה לרוטב, הוספתי שברים של עלי לזניה.  למזלי, התוצאה היתה מצויינת.  התוספת הוסיפה עניין של טקסטורה נוספת למנה, ואני יכולתי לומר שבעצם לזה התכוונתי מראש, כשרק אשתי יודעת את האמת (ועכשיו גם אתם).

הרוטב מורכב מאמולסיה (שילוב של נוזלים שאינם מתמזגים בקלות כמו לדוגמא – שמן ומים) של חמאה ומים שמבושלת עם עלי מרווה טריים עד לקבלת רוטב סמיך. החמאה ברוטב לא עוברת טיגון ואינה משחימה והתוצאה היא של רוטב נקי, מרענן וטעים.  לעומת זאת, את הצנוברים מטגנים בחמאה על אש קטנה וכאן דווקא כן מגיעים להזהבה עם טעם חזק.  השילוב של רוטב החמאה-מרווה יחד עם הצנוברים מניב מנה מיוחדת.

 חומרים:

  • 100 גר' חמאה קרה לרוטב + 25 גר' חמאה לטיגון הצנוברים
  • 4 כפות מים
  • 8-10 עלי מרווה טרייה, שטופים וחתוכים גס
  • שליש כוס צנוברים
  • 200 גר' סינטה מיושן חתוך לקוביות קטנות
  • שקית ניוקי טרי
  • 200 גר' עלי לזניה שבורים לחתיכות גסות
  • מלח ופלפל

הכנה:

  • להכניס למחבת רחבה את החמאה לרוטב, מים ועלי מרווה ולבשל על אש קטנה למשך 10 דקות.  להוסיף מלח ופלפל לפי הטעם
  • במקביל לקלות את הצנוברים על מחבת יבשה, על אש קטנה, תוך ערבוב (להיזהר כי הם משחימים מהר) וכשהם מתחילים להזהיב להוסיף 25 גר' חמאה ומעט מלח.  לאחר הזהבה מלאה להוריד מהאש אל תוך קערית
  • לחמם מעט שמן במחבת לחום גבוה ולטגן את קוביות הסינטה.  להניח בצד
  • לבשל את שברי דפי הלזניה במים רותחים ומומלחים כ- 3 דקות ולהוסיף את הניוקי ל- 3 דקות נוספות. לסנן מהמים ולהוסיף לרוטב את הסינטה והצנוברים.  לבשל תוך ערבוב כשתי דקות עד שילוב המרכיבים (עד לשלב זה עלי הפסטה צריכים להיות עשויים למידת אל-דנטה)
  • להגיש מיד על צלחת מחוממת עם מעט פרמז'ן לעיטור

בתאבון!

Posted in מתכונים, ראשונות, עיקריות, תוספות | Tagged , , , , , , , , , | 2 Comments

סטייק בסגנון אמריקאי (הסטייק המושלם)

בלוג בישול על אש קטנה - סטייק בסגנון אמריקאי

שתי מילים יש לי בשבילכם: פיטר לוגר.

אם אתם יודעים על מה אני מדבר, אתם יודעים באיזה סטייק מדובר.  שלמות!

מזל שסטייק ברמה של מסעדות (או לפחות לא רחוק מזה) אפשר להכין גם בבית.  איך?  מיד נגיע לזה.  אבל קודם כמה מילות רקע על סטייקים בכלל ועל פיטר לוגר בפרט.

פיטר לוגר היא מסעדת סטייקים מפורסמת למדי בברוקלין ניו יורק.  ידועה בעיקר בשל נתח הפורטרהאוס שלה (פילה וסינטה משני צידי עצם בצורת T) שאותו היא מיישנת במקרר מיוחד שבמרתף המסעדה ומגישה אותו צרוב מבחוץ ואדמדם ועסיסי בפנים.  הסוד שלהם טמון בארבעה עקרונות שמייד אפרט תוך הוספת טיפים משלי:

  1. נתחי בשר אייכותיים ביותר.  הדירוג הגבוה ביותר שניתן על ידי משרד החקלאות האמריקאי – USDA Prime Steak.  בארץ, למיטב ידיעתי, אין דירוג כזה ולכן כל שניתן לעשות הוא להקפיד על אטליז איכותי.  בקשו וחפשו המלצות.  לצערי על בשר איכותי צריך לשלם בהתאם.  נכון להיום ניתן למצוא נתחי אנטריקוט מיושנים במחירים של בין 100-170 ש"ח לק"ג ונתחי סינטה במחירים של 90-140 ש"ח לק"ג.  ישנם הרבה טיפים לבחירת נתח איכותי אבל קצרה היריעה מלפרט את כל השיקולים השונים לנתחים השונים.  רק אומר שהתורמים העיקריים הם גיל החיה, יישון טוב (ראו בהמשך), ושיוש של הבשר (marbling – השומן הפנימי שמשתרך בתוך הבשר במראה הדומה לאבן שיש ועוזר להבטיח נתח עסיסי).
  2. יישון יבש (dry aging) – יישון נתחי הבשר, בדר"כ בתלייה, בטמפרטורה ובתנאי לחות מבוקרים למשך כשבועיים, עד לריכוך הבשר והעשרת הטעמים.  ניתן להרחיב על הנושא הזה רבות אולם מה שחשוב לדעת הוא שזהו יישון אופטימלי לנתחים כגון אנטריקוט וסינטה, כזה שבמהלכו הבשר מאבד ממשקלו ולכן הוא נחשב ליקר יחסית לאלטרנטיבה של יישון בוואקום (או אף גרוע מכך, יישון והקפאה בוואקום) ולכן שימו לב, מרבית המקומות שמוכרים בשר "מיושן" למעשה מוכרים נתח שעבר תהליך של הקפאה והפשרה ואינו "הדבר האמיתי".  זה לא שלא ניתן למצוא נתחים סבירים אשר הוקפאו והופשרו אבל ההבדל בתוצאה הסופית, טעמו של הסטייק, הוא שמיים וארץ.
  3. צריבה ייסודית של הנתח מכל צדדיו – במסעדות הרציניות, כמו בפיטר לוגר, ישנם תנורים מיוחדים (ממש כבשן) שצורבים את הבשר ובכך משיגים שני דברים חשובים – איטום וטעם.
  4. חמאה – סיום הבישול עם חמאה מעשיר את הטעם ומעניק עסיסיות רבה לנתח.  לאלו שאינם שומרים על חוקי הכשרות אני ממליץ בחום שלא לוותר על התוספת הזו.  זהו צעד משמעותי לקבלת סטייק מהסרטים.

אגב, בארץ ישנן כמה מסעדות בודדות שמשתמשות בטכניקות ובעקרונות דומים לאלו של האמריקאים.  דוגמא טובה לכך היא מסעדת נווה צדק-מקום של בשר.

אז כפי שהבטחתי, למי שמעוניין להכין סטייק בבית, זה בהחלט אפשרי.  על ידי שמירת העקרונות שלעיל תוכלו גם אתם להכין סטייק באיכות של מסעדת יוקרה.  את התנור התעשייתי נחליף בצריבה במחבת איכותית וסיום הבישול בתנור אפייה בחום גבוה.

חומרים:

  • נתחי אנטריקוט או סינטה במשקל 300 גר' לסטייק
  • כ- 25 גר' חמאה רכה לכל סטייק
  • פלפל טחון טרי, מלח רגיל ומלח גס
  • לרוטב – חצי כוס מרטיני רוסו או יין אדום, כף חרדל גרגירים, כף חרדל רגיל, כף ריבת תאנים (או טעם אחר כגון פירות יער)
  • מחבת טיגון (שטוחה, לא פסים) כבדה ואיכותית
  • תבנית פיירקס לאפייה

הכנה:

  • להוציא את נתחי הבשר מהמקרר ולהניח בטמפרטורת החדר כשעתיים לפני תחילת הבישול
  • לחמם תנור לחום גבוה (200 מעלות)
  • לחמם מחבת על אש גבוהה עם מעט מאוד שמן.  אגב, מחבת שטוחה עדיפה לדעתי על מחבת פסים משום שכך ניתן לצרוב את כל פני שטח הסטייק ולקבל אטימה מלאה
  • לפלפל את הנתחים בנדיבות (חשוב לא להמליח בשלב זה ע"מ שהמלח לא ימשוך נוזלים מהבשר במהלך הצלייה.  רק בהכנת סטייקים על גבי הגריל ניתן לשים מלח גס לפני הצלייה)
  • למשוח את הנתחים בשמן נייטראלי ובעל נקודת עישון גבוהה, כלומר כזה שלא נשרף בטמפרטורות גבוהות (שמן קנולה-טוב, שמן זית-רע)
  • כאשר השמן שבמחבת מתחיל להעלות עשן ניתן להניח את הנתחים במחבת למשך 2-3 דקות מכל צד ולא להזיז אותם בין לבין על מנת לאפשר צריבה מלאה.  בנוסף גם חשוב לא להעמיס על המחבת יותר מנתח אחד עד שלושה.  העמסת המחבת מורידה את טמפרטורת המחבת יתר על המידה ומשתחררים יותר מדי נוזלים מהנתחים וכך נוצר מצב שבמקום לצרוב את הנתחים הם מתבשלים בנוזלים שלהם
  • להניח את הנתחים בתבנית הפיירקס ולהניח מעל קוביות חמאה רכה
  • להכניס לתנור ל- 5-10 דקות נוספות.  משך השהות בתנור תלוי במידת העשייה הרצוייה, בגודל ועובי הנתחים ובחוזק התנור.  הדרך הכי טובה והמדוייקת ביותר היא למדוד באמצעות מד טמפרטורה לבשר (מדיום רייר – 55 מעלות, מדיום – 60 מעלות, מדיום-וול – 65 מעלות, וול – 70 מעלות).  לבדיקת מידת העשייה ללא מד טמפרטורה ראו טיפ בהמשך
  • לאחר השהות בתנור צריך להוציא ולתת לנתחים לנוח מעט על מנת שהנוזלים שבבשר ירגעו מעט וכל העסיסות תשאר בפנים
  • בשלב זה יש להמליח את הבשר.  אני משלב מעט מלח רגיל (מלח רץ) ומעט מלח גס

את הרוטב נכין על המחבת בו טיגנו את הסטייק בזמן שהוא עצמו שוהה בתנור:

  • להסיר את המחבת מהאש ולמזוג בזהירות את האלכוהול.  לבחוש היטב עם כף עץ ולגרד את תחתית המחבת כדי להמיס את שאריות הצריבה של הסטייק (תהליך בשם deglazing)
  • להוסיף את יתרת המרכיבים למעט השמנת ולבחוש עד לשילובם
  • להוסיף את השמנת ולבשל עד לקבלת הסמיכות הרצוייה

טיפ (טריק) לבדיקת מידת העשייה ללא מד טמפרטורה – צריך לגעת בסטייק עם האצבע ולהרגיש את מידת הרכות שלו.  כדי לדעת איך מרגיש סטייק במידת עשייה מדיום ואיך וול דאן נדמה את המגע במקום אחר – כף היד שלנו.  צריך לסגור את כף היד לכדי אגרוף, כאשר בבסיס האגודל לכיוון האצבע יש מעיין איזור בשרני. כשהאגרוף סגור אבל לא מופעל כל לחץ (האצבעות רפויות), התחושה היא רכה יחסית.  הרכות הזו דומה לסטייק במידת עשייה מדיום.  כל דבר קשה מזה (כשמפעילים לחץ בסגירת האגרוף) הוא בין מדיום ל…  סוליה…
זה כמובן טריק.  הדרך הכי טובה היא מד טמפ' וכמובן ניסיון.  לדעתי עדיף עשוי פחות מאשר עשוי יותר
.

בתאבון!

Posted in מתכונים, ראשונות, עיקריות, תוספות | Tagged , , , , , , , , , | 6 Comments

קינוח קרם אספרסו

בלוג בישול על אש קטנה - קינוח קרם אספרסו

קינוח קרם אספרסו

לפעמים נדמה שכל שני וחמישי יוצא איזה מחקר חדש שטוען שכבר לא בריא לאכול או לשתות דבר כזה או אחר ואז שבוע לאחר מכן, הפלא ופלא, מתפרסמים מחקרים שסותרים את אלו משבוע שעבר.  קפה הוא אחד מאותם מוצרים (מוצר בסיס יש לומר) שנמצא באור הזרקורים; פעם מזיק, פעם בריא.

מבחינתי, הוא טעים ואני מכור.

וכחובב קפה וקינוחים (ושמנת וסוכר ושוקולד…) ראיתי לנכון לתת למרכיב זה מקום של כבוד בקטגוריית הקינוחים בבלוג.

זהו מתכון פשוט למדי המבוסס על אותו הקרם אשר מרכיב את מנת הקרם ברולה אולם הפעם אין צורך לשרוף דבר (קצת חבל).  במקום הוניל נשתמש באספרסו (אפשר להשתמש גם באבקת קפה נמס איכותי).  לכל צלוחית אישית הוספתי חתיכות טוויל שקדים (מתכון בהמשך) וכף של גנאש שוקולד שקורר במקרר למצב גולמי מוצק.  את הגנאש הזה הכנתי לפי יחס של 120 מ"ל שמנת ל- 100 גר' שוקולד מריר.  טכניקת ההגשה של הגנאש (אליפסה מוארכת) נקראת Quenelle.

חומרים: (ל 6-8 קעריות אישיות חסינות חום)

לקרם:

  • 6 חלמונים
  • 1/2 כוס סוכר
  • 2 קופסאות שמנת מתוקה (500 מ"ל)
  • 2 כוסות אספרסו חזק (או 3 כפיות קפה נמס איכותי)

לטוויל שקדים:

  • 125 גר' סוכר
  • 1 ביצה + 2 חלבונים
  • 150 גר' שקדים פרוסים או שבבי שקדים
  • 40 גר' קמח

הכנה:

קרם אספרסו:

  • שמים בקערה את החלמונים והסוכר, ומקציפים במיקסר עד לתערובת תפוחה ובהירה
  • שמים בסיר קטן את השמנת עם האספרסו ומביאים לסף רתיחה
  • מוסיפים את השמנת החמה לתערובת החלמונים (תוך הזלפה איטית וזהירה על מנת שלא לבשל את החלמונים – מבצעים השוואת טמפרטורות) ומערבבים היטב
  • מחלקים את התערובת לכלים אישיים חסיני חום, ושמים אותם בתבנית התנור שבה יש מים חמים עד מחצית גובה הכלים (אמבט מים).  את התבנית מציבים בשליש התחתון של התנור
  • אופים בחום בינוני-נמוך (160 מעלות) כ-30 דקות, עד שהקרם מתייצב אך עדיין רוטט מעט כשמזיזים את הכלי
  • מוציאים מהתנור ובזהירות מערבבים את הקרם עד למרקם אחיד וחלק (כדי להחליק את השכבה העליונה שאיבדה מעהברק שלה בעת האפייה – ראו תמונה בהמשך)
  • מניחים להתקרר בטמפרטורת החדר ומקררים למשך כמה שעות נוספות במקרר

הכנת הטוויל:

  • לערבב את החומרים היבשים, בנפרד לערבב את הביצים ולשלב את כל החומרים
  • להניח במקרר לכמה שעות (ואפילו למשך הלילה)
  • לצקת על גבי נייר אפייה ולאפות בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות למשך כ- 15 דקות עד הזהבה
  • לקרר היטב בטמפרטורת החדר

 

אם אהבתם את המתכון – שתפו אותי בתגובות שבהמשך.  אם הכנתם בעצמכם, נשמח לראות תמונות בדף הפייסבוק של הבלוג

בתאבון!

Posted in מתכונים, קינוחים | Tagged , , , , , , , , , | Leave a comment

מסעדת נווה צדק – מקום של בשר

איזה מזל שבמסעדת נווה צדק – מקום של בשר אפשר למצוא בשר כל כך טעים.  ואני אומר מזל כי אם היינו צריכים להסתמך על השירות לבדו, המקום היה נסגר מזמן.

נתחיל מפירוט קצר של המנות שהוזמנו ואז נרחיב על סוגיית השירות הקלוקל.  ביקרנו במסעדה עם זוג חברים והזמנו:

  • לפתיח מנת קלמארי מטוגן חביב (26 ₪) ומנת לחם טרי וטעים (14 ₪)
  • מבין התוספות אשר כלולות בהזמנת כל מנה עיקרית בחרנו טבעות בצל, תרד בשמנת, גרטן תפוחי אדמה וצ'יפס.  כולן היו טעימות למעט הצ'יפס שהוגש בסגנון דקיק כמו תפו-צ'יפס בעוד שלא הייתי מתנגד למעט יותר בשרנות
  • גולת הכותרת – הבשר.  לנו, הבנים חובבי הדם, הזמנו פורטרהאוס (נתח הכולל סינטה ופילה משני צידי עצם בצורת T) במשקל 850 גר', מדיום-רייר (29 ₪ לכל מאה גר', בשר ועצם), ולבנות סטייק סינטה (95 ₪ ל- 250 גר') וסטייק פילה (120 ₪ ל- 200 גר'), שניהם במידת עשייה מדיום-וול.  הבשר מוגש עם שלושה רטבים – ציר בקר מצומצם, רוטב שמנת וחרדל ורוטב שמנת וגבינה כחולה.  הבשר בהחלט היה הכוכב של הארוחה.  במיוחד נתח הפורטרהאוס.  עשוי בדיוק במידה שהזמנו, רך, מלא בטעם, מושלם
  • לקינוח הזמנו עוגת ביסקוויטים וגבינה כמו של פעם – "העוגה של שחר" (33 ₪) שהיתה מעט סתמית בעיני אבל החברים לשולחן דווקא אהבו, ובנוסף קינוח ספיישל של קרפ עם תותים וקצפת (38 ₪) שהיה נחמד וטעים, מנה גדולה שמתאימה לחלוקה

שירות.  מסתבר שלא כולם באמת מבינים את משמעות ומהות המילה.  לפעמים נדמה שאנחנו הולכים בכיוון הנכון בו המסעדות מבינות שפה טמון היתרון התחרותי שלהם והדרך ליצור קשר ארוך טווח עם הלקוחות שלהם, ואז אתה מגיע למסעדה בה נדמה כי המבוגר האחראי היה צריך לצאת והשאיר את הילדים לנהל את המקום.

זה לא שלא היו נחמדים אלנו.  אבל מי שמבין יודע שנחמד זה לא שירותי.  אז מה כן עשו שכל כך הפריע לנו ?בואו ונמנה את הנקודות:

  • לאחר המתנה די ארוכה בשולחן מבלי שאף מלצר ייגש אלינו (למרות שהיה די רגוע ולא נראה שהיה מחסור במלצרים), היינו צריכים "לדוג" לנו מלצרית בעצמנו. המלצרית אמרה שתבדוק מי המצלר שלנו ולאחר (עוד) כמה דקות חזרה ואמרה שמסתבר שהיא תהיה המלצרית, במלים אלו ממש
  • כשביקשנו שתתאר לנו את המנות הראשונות בתפריט הספיישלים קיבלנו תיאור כל כך לא מעורר תאבון שפשוט וויתרנו – "אומנם קוראים לזה סלט סלק, אבל אל תצפו ל- סלט סלק.  זה יותר כמו כמה פרוסות דקות של סלק ובעיקר סלט ירוק" ו- "ארטישוק קלוי, זו מנה מאוד קטנה, 3 או 4 לבבות ארטישוק על הגריל וזהו". אז סחתיין על הכנות, אבל לפחות שתציע חלופות.  זו לא הדרך לגרום לנו להרגיש שהגענו למקום בו המנות מעוררות תיאבון
  • כאמור הבנות הזמינו סטייק סינטה וסטייק פילה.  כשהמנות הגיעו לשולחן קרו שני דברים שאינם כל כך שירותיים.  הראשון הוא שהמלצר המגיש היה צריך לשאול בקול רם מי הזמין איזו מנה במקום שהמלצרית שלקחה את ההזמנה תרשום זאת מראש (זה לא כל כך קשה בהתחשב בכך שהיינו רק ארבעה סועדים).  השני הוא שהגיעו שני סטייקים של פילה במקום אחד פילה ואחד סינטה.  המלצרית לקחה את הסטייק במטרה להוציא סטייק סינטה חדש, חזרה אחרי שתי דקות עם הסטייק המקורי ואמרה שעד שיצא החדש, תאכלו את זה על חשבון הבית.  והשאלות שנשאלות- למה לא פשוט השאירה אותו על השולחן וזהו?  מה היא עשתה לסטייק המקורי בשתי הדקות הללו?  מחווה נחמדה בהתחשב בטעות שנעשתה, אבל למה לקלקל אותה? כאשר הגיע הסטייק החדש, הוא הגיע במידת עשייה מדיום רייר במקום מדיום וול ושוב נאלצנו להחזיר
  • את השתייה לא קיבלנו עד ששאלנו למצבה לפחות פעמיים
  • באמצע הביס האחרון של הקינוח, כשהמזלג בידי, התכופפה המלצרית מעלי וחטפה לי את הצלחת.  הביס נתקע לי בגרון
  • כשקמתי לרגע כדי לאפשר למלצרית להגיש משהו, היא שאלה אותי בצעקה: אתה מחפש את השירותים? כל השולחנות מסביב למדו באותו הרגע היכן ממוקמים שירותי המסעדה
  • כשהחשבון הגיע חויבנו על נתח גדול יותר של פורטרהאוס מזה שהזמנו, הבדל משמעותי של עשרות שקלים
  • כשכבר צעדנו לעבר היציאה, מלאים ותשושים, מנהל המשמרת וכן מלצרית (בידיים ריקות) הזדרזו להידחף לפנינו במעבר במקום לעצור לרגע ולתת ללקוחות לעבור בהתאם לכללי הנימוס הבסיסיים. יצאנו המומים לרחוב הקר

ייתכן וכל אחת מהנקודת האלה בפני עצמה היתה נסלחת ואולי אפילו לא היינו שמים לב, אבל כשרשימה כל כך ארוכה מצטברת, הסובלנות הולכת ומתקצרת.  חבל.

לסיכום-

מסעדה:           נווה צדק – מקום של בשר

מטבח:             מסעדת בשר (סטייקים)

טעים:               פורטרהאוס

נעים:               כשהקרניבור שבך רוצה תשומת לב

לכיס מתאים:    $$$$

התנצלות- תנאי התאורה הקשו במיוחד על הצילום.

Posted in ביקורת מסעדות | Tagged , , , , | 4 Comments